#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנ""ל שאבל אסור בדברים דלהלן:<br>תספורת?<br>עטיפת הראש?<br>הנחת תפלין?<br>שאילת שלום?<br>דברי תורה?<br>כיבוס?<br>חייב בכפיית המיטה?<br>חייב בקריעה?<br>עשיית מלאכה?<br>רחיצה?<br>נעילת הסנדל?<br>תשמיש המיטה?<br>שילוח קרבנות?"	מדאמר לבני אהרן ראשיכם אל תפרעו, מכלל דסתם אבל פורע.<br>מדאמר ליחזקאל ולא תעטה על שפם, אלמא אחרים לא.<br>מדאמר ליחזקאל פארך חבוש עליך, אלמא אחרים לא.<br>מדאמר ליחזקאל האנק דום.<br>מדאמר ליחזקאל האנק דום.<br>מהא דאמר יואב לאשה חכמה לבשי בגדי אבל.<br>דתני בר קפרא דמות דיוקני נתתי בכם ובעוונותיכם הפכתיה, כפו מיטותיכם עליה.<br>מדאמר לבני אהרן בגדיכם לא תפרומו.<br>מדכתיב והפכתי חגיכם לאבל, הוקש לחג האסור במלאכה.<br>מדאמר לאשה חכמה שלא תסוך, ורחיצה בכלל סיכה.<br>מדאמר ליחזקאל ונעלך תשים ברגלך, מכלל דהשאר לא.<br>מדכתיב וינחם דוד את בת שבע וכו' וישכב עמה, מכלל דמעיקרא לא.<br>מדכתיב שלמים בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא אונן.	מועד קטן דף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין מנודה ומצורע בדברים דלהלן:<br>תספורת?<br>עטיפת הראש?<br>תפילין?<br>שאילת שלום?<br>דברי תורה?<br>כיבוס?	תספורת - שניהם אסורים.<br>עטיפה - מנודה ספק, מצורע חייב מדכתיב ועל שפם יעטה.<br>תפילין - ספק.<br>שאילת שלום - מנודה ספק, מצורע אסור מדכתיב ועל שפם יעטה, שיהיו שפתותיו מדובקות זו לזו.<br>דברי תורה - מותרים.<br>כיבוס - שניהם אסורים.	מועד קטן דף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עושים למנודה שמת בנידויו?	"לת""ק סוקלין את ארונו.<br>לר' יהודה אין עושים לו גל כגלו של עכן, אלא מניחים אבן גדולה על ארונו."	מועד קטן דף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי ""וראשו יהיה פרוע"" דכתיב במצורע לר""א ולר""ע לס""ד ולמסקנא?"	"לר""א - גידול שער.<br>ר""ע יליף מג""ש דהוא דבר שאינו גופו דומיא דבגדיו יהיו קרועים.<br>ולס""ד היינו תפילין, ומוכח דמצורע אסור בתפילין. ודחו דהיינו כומתא וסודרא."	מועד קטן דף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין מנודה ומוחרם לעניין לשנות לאחרים, ושישנו לו, ולשנות לעצמו?<br>והאם נשכר, והאם נשכרים לו? ומה מותר לעשות לפרנסתו?<br>ומה החילוק בין מוחרם למנודה?	מנודה הוא תוך ל' יום, ומוחרם לאחר ל'.<br>מנודה שונה ושונים לו, נשכר ונשכרים לו.<br>מוחרם לא, אך שונה לעצמו כדי שלא יפסיק את לימודו. ועושה לו חנות קטנה בשביל פרנסתו.	מועד קטן דף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין מנודה ומצורע בדברים דלהלן:<br>קריעת בגדים?<br>כפיית המיטה?<br>עשיית מלאכה?<br>רחיצה?<br>נעילת הסנדל?<br>תשמיש המיטה?<br>שילוח קרבנות?	"קריעה - מנודה ספק, מצורע חייב דכתיב בגדיו יהיו פרומים.<br>כפיית המיטה - ספק.<br>עשיית מלאכה - מנודה מותר, דאמרינן נשכר ונשכרים לו. מצורע ספק.<br>רחיצה - ספק.<br>נעילת הסנדל - ספק.<br>תשמיש המיטה - במנודה ספק, מצורע אסור. [ומח' תנאים לעיל אי רק בימי ספורו או גם בימי חלוטו].<br>שילוח קרבנות - מנודה ספק, מצורע אינו יכול, דאמרינן שבעת ימים יספרו לו, ואח""כ יקריב חטאתו."	מועד קטן דף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רב יוסף סבר לפשוט את הספיקות במנודה כדלהלן:<br>דחייב בעיטוף מהא דאמרינן גבי גשמים דהם מעוטפים ויושבים כמנודים ואבלים.<br>ומהא דאמרינן דכשלא ירדו גשמים אסורים בשאילת שלום כבני אדם הנזופים למקום.<br>ודמותר בתשמיש המיטה מהא דבמדבר היו נזופים מ' שנה והותרו בכך.<br>וכן ממה שאז שלחו קרבנותיהם, דמנודה מותר בשילוח קרבנות.<br>מה דחה אביי? ומדוע אין דבריו סותרים זא""ז?"	"דשאני מנודה לשמים. וגבי עיטוף ושאילת שלום אמר דחמיר, וגבי תשמיש המיטה ושילוח קרבן אמר דקיל.<br>ואמרו דמספק""ל אי קיל או חמיר, וזיל הכא קא מדחי ליה."	מועד קטן דף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד פירשו את הפסוק דלהלן:<br>ואחרי טהרתו, שבעת ימים יספרו לו, וביום בואו וכו' יקריב חטאתו.<br>ומה דרש ר""ש?"	"אחרי ז' ימים על מת, ואחר ספירת ז' דמצורע, אז יבוא ויקריב חטאתו דהיינו עשירית האיפה שלו. אבל קודם לכן לא.<br>ור""ש דריש וביום בואו יקריב חטאתו, דרק בזמן שהוא ראוי לביאה ראוי להקרבה. אבל אינו ראוי לביאה אינו ראוי להקרבה."	מועד קטן דף טו		
